רש"י על תהילים קלט

בנתה לרעי מרחוק. בנתה מרחוק למושכני אל רעותך וחבתך:

לרעי. לקרבני אליך:

ארחי ורבעי זרית. דרכי ורבצי ושכני סבבת מחיצה שאין לי לעשות דבר בלא ידיעתך, זרית לשון זר זהב סביב (שמות כה) וכן חברו מנחם, ורבותינו דרשו על טיפת תשמיש שהולד נוצר מן הברור שבה ופירושו זרית לשון זורה התבואה לברור את הפסולת שבה:

הסכנתה. למדת:

אחור וקדם צרתני. פני ואחורי:

כפכה. אכפך ורדוייך דישטרוי"ט בלעז:

פליאה דעת וגו'. מכוסה ונעלם ממני מקום לברוח מפניך (מצאתי):

ואציעה. מצע ומשכב:

אשא כנפי שחר. אם אשא לי כנפים כשחר הזה המבהיק לפי שעה מסוף העולם לסופו כן אמהר לעוף עד אשר אשכון באחרית ים:

ואמר אך חשך ישופני. אם אמרתי אהיה נסתר במחשך והחשך יחשיך עלי ולא תראני, ישופני לשון נשף:

ולילה אור בעדני. והלילה יהי מאפיל לנגדי, אור זה לשון אופל הוא כמו (איוב לז, יא) יפיץ ענן אורו וכן כל ככבי אור (לקמן קמ"ח) וכן ויאר את הלילה (שמות י"ד):

גם. שם אין לי מנוס כי כל חשך לא יחשיך ממך:

כחשיכה כאורה. שניהם שוין לך:

כליותי. החושבים כל מחשבותי:

תסוכני. תסוככני:

עשיתי בסתר. בתשמיש:

בתחתיות ארץ. במדור התחתון שבמעי אמי:

גלמי ראו עיניך. מאז בראת את העולם ראו עיניך את כל גולמי הדורות הבאים:

גולמי. זהרתי ותבנית צורתי בטרם הולדי ובטרם בואי לעולם ראו עיניך:

ועל ספרך כולם יכתבו. וכל יצורי עולם כמוני כמוהם גם כלם בטרם הבראם יחדיו גלוים לפניך:

ימים יצרו ולא אחד בהם. כל מעשה האדם ותכליתיהם גלוים לפניך כאילו יוצרו כבר אע"פ שלא היה אחד מכולם ולא היה עדיין כאחד בעולם ואלו הם פלאי מפעלות אלהים ומשפט גבורתו שעתידות גלוים לפניו טרם תבאנה וכן הוא אומר בטרם אצרך בבטן וגו' (ירמיהו א׳:ה׳):

ועל ספרך כלם יכתבו. ספר תולדות אדם שהראית לאדם הראשון:

כלם יכתבו. כמו נכתבו:

ימים יוצרו ולא אחד בהם. לסוף ימים רבים היו עתידין להבראות ולא היה עדיין אחד מהם נברא בהן לפי המסורת שכתוב ולא זהו פירושו, ולפי המקרא שהוא נקרא ולו כך פירושו ימים יוצרו הראהו ימים העתידים להבראות ולחלקו בירר אחד את יום השבת ד"א זה יום הכפורים לסליחה:

ולי מה יקרו רעיך. כנסת ישראל אומרת מה נכבדו בעיני הצדיקים שבכל דור ודור:

ו מה עצמו ראשיהם חשבון ספירותיה' לשון כי תשא את ראש בני ישראל (שמות ל׳:י״ב):

אספרם מחול. אם באתי לספור את טוב מעשיהם מחול ירבון:

הקיצותי ועודי עמך. הנני באתי עתה לקץ הדורות אשר קצבת מאז עד היום ועוד דור זה עמך וביראתך ולא נטיתי מאחריך:

אם תקטל וגו'. הלואי ותקטול את עמלק הרשע:

ימרוך למזמה. מזכירים שמך על כל מחשבות רעתם ומכנים אלהותך לע"ג:

נשוא לשוא. כמו נשאו לשוא:

עריך. אויביך, נשאו לשוא אויביך את שמך:

אם דרך עוצב וגו'. אם דרך מעצבה וקלקול בי: