רש"י על משלי ו:ג

לך התרפס. התר לו פס יד לשלם לו ממונו:

ורהב רעיך. ואם אין לו ממון עמך אלא שנוקשת באמרי פיך לדבר לו קשות הרבה עליו רעים לבקש ממנו שימחול לך:

דבר אחר בני אם ערבת לרעך אחר שנעשית ערב להקב"ה שהוא רעך כדכתיב זה דודי וזה רעי (שיר השירים ה׳:ט״ז) וקבלת עליך בסיני ובערבות מואב באלה ובשבועה לשמור מצותיו:

תקעת לזר כפיך. שתשוב ותסור מדרכיו ותדבק באפיקורסין ללכת בדרכיהם:

נוקשת באמרי פיך. שתקעת כף להדבר עם הזרים:

עשה זאת אפוא בני והנצל. הואיל ובאת בכף רעך בסיני וקבלת אלהותו עליך:

לך התרפס. הכנע לפניו כאסקופה הנרפסת ונדרסת:

ורהב רעיך. הרבה רעים שיתפללו עליך לפניו וכן נדרש במדרש תהלים: