רש"י על פסחים צח.

אלא דמת אחר חצות - דכיון דחיילא עליה דין פסח ברישא שוחט לעצמו ולא חיישינן שמא יביאוהו לבית הפסול דמזהר זהיר משום חובת פסח דחייל עליה מעיקרא אבל כי חיילא אנינות ברישא לא זהיר ובמת יום או יומים קודם לא מצי לאוקמא אלא סתמא דמילתא בו ביום היו מפרישין פסחיהן:

הא קבעתו חצות - לפסח ואידחי משלמים דהא תנן (לעיל פסחים דף צו:) הפסח העומד בחצות ולא הקריבו ירעה: