רש"י על פסחים עו:

מתני' חמשה דברים באין בטומאה וכו' - אין לך קרבן נאכל אלא אלו וקרבן ציבור דוחה את הטומאה ואשמעינן מתניתין דאף על גב דקרב בטומאה לאפוקי ציבור ידי חובתן אין נאכלין בטומאה ולקמיה פריך ליתני נמי שעירי הרגלים:

זבחי שלמי ציבור - כבשי עצרת שאין שלמים אחרים לציבור:

הפסח שבא בטומאה - כגון רוב ציבור טמאין:

שמתחילתו לא בא אלא לאכילה - כשנצטוה עיקר פסח לאכילה נצטוה דכתיב לפי אכלו וכי שרייה רחמנא למיתי בטומאה מאיש נדחה ואין צבור נדחין אדעתא למיכליה שרייה: