רש"י על פסחים ס.

שלא לאוכליו - לחולה ולזקן שאין יכולין לאכול כזית ואין בו מנויין אחרים אלא הן:

פסול - דאיש לפי אכלו כתיב (שמות י״ב:ד׳) הראוי לאכול:

שלא למנוייו - נימנו עליו חבורה זו ושחטה לשם חבורה אחרת:

לערלים - ישראל שמתו אחיו מחמת מילה והן פסולין מלאכול פסח דכתיב כל ערל לא יאכל בו (שם):

טמאים - נמי אסורים בקדשים ובכרת הן על אכילתן:

הכא פשיטא בעבודה אחת קאי - דהא חדא מחשבה הוא דאיכא:

רישא נמי בעבודה אחת - כלומר אפילו בעבודה אחת ודלא כר' מאיר: