רש"י על פסחים נד.

ואיש תבונה ידלנה - הבין מה היה בלבו של עולא שהיה מסתכל בו:

זה עולא - שהבין מדבריו של רבה בר בר חנה טעות וחזא ביה בישות וסתם דבריו שלא אמר לו כלום והיינו עצה בלב איש דנקיט ליה בלביה ולא אמר לו למה אמרת כך:

ואינהו כמאן סברוה - עולא ורבה שלא רצו להודות לדברי רבי אבא:

עמא דבר - נוהג: