רש"י על במדבר לד:ז

גבול צפון. מֶצֶר צָפוֹן:

מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר. שֶׁהוּא בְמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית וְרֹאשׁוֹ מַשְׁפִּיעַ וְנִכְנָס לְתוֹךְ הַיָּם, וְיֵשׁ מֵרֹחַב הַיָּם לִפְנִים הֵימֶנּוּ וְחוּצָה הֵימֶנּוּ:

תתאו. תְּשַׁפְּעוּ לָכֶם, לִנְטוֹת מִמַּעֲרָב לַצָּפוֹן, אֶל הֹר הָהָר:

תתאו. לְשׁוֹן סִבָּה, כְּמוֹ "אֶל תָּא הָרָצִים" (מלכים א י"ד), "וְתָאֵי הַשַּׁעַר" (יחזקאל מ') — הַיָּצִיעַ, שֶׁקּוֹרִין אפנדי"ץ, שֶׁהוּא מוּסָב וּמְשֻׁפָּע: