טעמא משום דיה שעתה - משום דיש לה וסת הא אם אין לה וסת דמטמיא מעת לעת מטה נמי טמאה כמשכב נדה עצמה שמטמא אדם הנוגע בו טומאה חמורה לטמא בגדים שעליו דכתיב (ויקרא ט״ו:כ״א) וכל (אשר יגע) במשכבה יכבס בגדיו:
ה"ג לטמא אדם לטמא בגדים - שהאדם מטמא בגדים שעליו ואע"פ שלא נגעו בגדים במטה: