רש"י על נדה נו:

אי נמי - בסתמא דלא אמר לא בדקתי ואשתכח שרץ בגומא:

בסטרא - בצדי הבגד שיש שם קמטים ותפירות שקורין וירונ"ש:

מפני מה אמרו כו' - כלומר מפני מה תלו בכיבוד וטיהרו טהרות דקודם כיבוד:

למפרע - אפילו דקודם כיבוד טמאות:

ומפני מה אמרו - ומפני מה תלו טהרה בכבוס:

תחזור ותכבסנו - אם לא בדקתו בשעת כבוסו ולאחר זמן נמצא בו כתם ואין ידוע אם קודם כבוס היה בו לטמא טהרות של קודם לכן:

אם נדחו מראיו - מחמת כבוס זה:

בידוע שלאחר כבוס - ראשון נפל בו וטהרות של קודם כבוס ראשון טהורות דאי קודם כבוס קמא הוה ביה כבר נדחו מראיו מחמת כבוס ראשון:

מקדיר - נכנס בבגד טרשטריי"ש. כתם שלפני כבוס מגליד וגלדו עבה:

לא שנו - אדר' שמעון קאי:

למפרע - עד שעת הכבוס:

מתני' באין מרקם טהורים - שהן עובדי כוכבים ודמן טהור:

שהן גרים - ודמן טמא:

וטועין - שאין מצניעין את כתמיהם:

וחכמים מטהרין - בגמרא פריך ואי דישראל טהור דמאן טמא:

שלא נחשדו - ומכבסין אותם:

גמ' קא פסיק ותני - הבאין מבין העובדי כוכבים טהורין ואפילו מתרמוד אלמא בני תרמוד עובדי כוכבים גמורים הן:

זאת אומרת מקבלין גרים מן התרמוד - וכשרין לבא בקהל ולא אמרינן ממזרים הן שנתערבו בבנות עשרת השבטים ועובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר:

גרי אריות הן - מפורש בספר מלכים (ב יז) וישלח ה' בהם את האריות וגו':

גרי אמת הן - ודמן טמא:

בערי ישראל - במקום גלוי:

נחשדו על כתמיהן - דלא מצנעי להו:

מתני' בכל מקום - במקום ישראל:

בחדרים - מסתמא מדאצנעי דם נדה הוא:

בית הטמאות - חדר שהנשים משתמשות בו בימי נדותן:

סככות ופרעות - בגמ' מפרש להו וספק נינהו ומדרבנן וכותיים לית להו: