רש"י על נדה נ.

רבי מאיר היא - דפסיל סומא באחת מעיניו לדון:

שלא בסומין - אפילו סומא באחת מעיניו:

דכתיב לכל מראה עיני הכהן - עד דאיכא כולו מראה:

ומה ריבים שלא בקרובים - דנפקא לן מלא יומתו אבות על בנים (דברים כ״ד:ט״ז) אף נגעים אין כהן רואה נגע קרובו:

וגומרין בלילה - אלמא לא מקשינן ריבים לנגעים דכתיב וביום הראות בו בשר וכי היכי דלענין לילה לא מקיש לענין סומא נמי לא מקיש:

סתמא דרבים עדיף - ההיא דלעיל אוקמינן כר"מ דיחיד הוא:

דקתני לה גבי הלכתא דדיני - בסנהדרין דקא מיירי כולי מסכתא בדינין הילכך עיקר היא אבל הך לא תנן לה הכא גבי נדה אלא אגב גררא דנקט כיוצא בו:

מתני' כל שחייב במעשרות מטמא טומאת אוכלין - דאין לך חייב במעשר אלא אוכל:

גמ' - בפאה כתיב (ויקרא י״ט:ט׳) ובקוצרכם את קציר וגו' דומיא דקציר דמכניסו לקיום ואיכא כל הני:

מכניסו לקיום - שאדם יכול לאוצרו:

למעוטי ספיחי סטים וקוצה - דאין אוכל אלא מין צבע:

סטים - קרו"ג:

קוצה - גויטר"א. ולא ידענא אמאי נקט ספיחים וכמדומה לי שהראשונים ראויים לאכילה:

תאנה - אינה מבשלה כאחד:

ואילו לקיטתו כאחד - דממעט תאנה ומכניסו לקיום דממעט ירק:

לא קתני - אלמא תאנה וירק חייבין במעשר מדרבנן דמדאורייתא לא מיחייב אלא דגן ותירוש ויצהר:

שומים ובצלים - מכניסן לקיום לפיכך חייבים בפאה:

מלבנות - שורות:

מכל אחד ואחד - דירק הזרוע בין שורה לשורה מפסיק להו:

עולשין - עשב ושמו קרישפל"א: