רש"י על נדה לז.

אזל שילא אמר לדביתהו צבית לי זוודתא - תכריכין:

מילי - שלא ילשין עלי בפני רב:

דקא פרח אסא - רגילין היו להניח הדס על המטה וההדס של אלו פורח היה והולך ממטה למטה:

פייסא - שלום: