רש"י על נדה לד.

רגל הוה וטומאת עם הארץ - דלאו צדוקי דדרך אשתו להראות דם:

כטהרה שוינהו רבנן - ברגל. אבל צדוקי דסתמא בועל נדה הוא נהי נמי דטומאת עם הארץ ליכא טומאת בועל נדה איכא:

ויאסף וגו' - בפלגש בגבעה כתיב ומיניה שמעינן בכל זמן שישראל נאספים למקום אחד קרי להו חברים ורגל היינו אסיפה: