רש"י על נדה יז.

דמו בראשו - נענש על עצמו וחובת דמו נדרשת ממנו לאחר מיתתו וראיה לדבר ודמו בראשנו דמרגלים (יהושע ב׳:י״ט) חובת דמו יהא מוטל בראשנו:

ומתחייב בנפשו - כלומר הוא גורם לעצמו:

שעבר עליהם הלילה - אכולהו קאי אשום ובצל ומשקין: