רש"י על נחמיה יב

וישוע. הוא יהושע הכהן הגדול:

בימי ישוע. שהיו ראשים בימי יהושע כהן גדול:

הידות. מן כלי שיר לומר שירה:

למשמרות. כמו שמצינו (בדברי הימים א' כ"ד ואילך) שהלוים היו חלוקים לעשרים וארבעה משמרות:

וישוע הוליד את יויקים וגו'. כל אלו שבמקרא זה היו כהנים גדולים:

ובימי יויקים. שהיה כהן גדול היו כהנים הללו הם היו ראשים ראשי בית אב למשמרותם:

לשריה מריה. למשמרת של שריה היה מריה ראש בית אב ולמשמרת של ירמיה היה חנניה ראש בית אב וכן כולם ואת אשר לא פירש כל העשרי' וארבע משמרות לא דקדק המקרא בכך למנותם כולם:

הלוים בימי אלישיב. הלוים הללו היו ראשי בית אבות במשמרות הלוים בימי אלישיב הכהן הגדול והכהנים המנוין למעלה בסמוך הם היו ראשי בית אבות במשמרותם גם בימי אלישיב:

על מלכות. בימי מלכות דריוש היה דבר זה:

ועד ימי יוחנן. כל אותן שהיו ראשי אבות הלוים עד ימי יוחנן כהן גדול מנוין שם בדברי הימים:

משמר לעומת משמר. שהיו חלוקים במשמרותם לומר שירה:

שוערים משמר. שוערים היו במשמר שלהם לשמור שערי הבית:

באסופי. כמו בסיפי השערים:

אלה בימי יויקים. אלה היו שוערים בימי יויקים:

ובחנוכת חומת ירושלים. בתשלום חומת העיר לקדש את העיר:

ובתודות. ובהודאות:

ומן הככר. אשר סביבות ירושלים באו המשוררים:

ויטהרו. תחלה טהרו את עצמן ואח"כ טהרו את אחרים:

ואת השערים ואת החומה. שלא תהיה טומאה שם בעיר:

מעל לחומה. שקדש את העיר והלכו השרים ובית דין והכהנים והלוים עם שתי תודות סביב לעיר הכל כמפורש במסכת שבועות כדי לקדש את העיר:

שתי תודות. שתי לחמי תודה כל לחם ולחם קרוי תודה:

ותהלוכות לימין. וכאשר יצאו מן העיר כדי לסובבה הלכו לצד ימינה:

יהודה ובנימין. שני שרים היו:

ואחיו. חביריו של זכריה הכהן:

ועל שער העין. לפני שער העין הלכו סביבות העיר:

ונגדם עלו. ולפניהם עלו משער העין למעלות של עיר דוד ואותן מעלות היו לחומה:

והתודה השנית ההולכת למול. תודה אחרת שהיתה שנית לחברתה היתה הולכת נגד חברתה בשוה ולא זו אחר זו:

ואני אחריה. ואני הייתי הולך אחריה של תודה:

ועמדו. שם היו עומדים שלא לילך יותר:

שתי התודות. שנשאו אותם לבהמ"ק:

בחצוצרות. היו תוקעין מתוך שמחתן:

ויפקדו. לשון פקידות:

הנשכות. כמו הלשכות של בית המקדש:

לכנוס בהם. ובאותן הלשכות היו נותנים כל מתנותיהם של כהנים ולוים ומשם היו חולקין ביניהם:

מנאות. כמו מנות:

לכהנים ללוים. כהנים היו נוטלים הראוי להם והלוים הראוי להם:

העומדים. ומשמשים שם לפני הקב"ה בתודות והודאות:

מניות. כמו מנות:

ומקדישים ללוים. היו נותנים במעשר ללוים והם היו נוטלים מעשר מן המעשר ונותנים לכהנים: