רש"י על נדרים פ.

אלא דאמרה קונם הנאת רחיצה עלי אם ארחץ - פעם אחת שיאסרו לה לעולם כל הנאת רחיצה כגון כיחול ופירכוס וסיכה שהן צרכי רחיצה ואף רחיצה עצמה:

ואהכי מיפר דהיכי תעביד כו' - דקסברי רבנן דרחיצה היינו ענוי נפש:

ור"י סבר - אפשר בלא רחיצה ולניוול דרחיצה לא חיישינן ואהכי קאמר דאין אלו נדרי ענוי נפש: