רש"י על נדרים ע.

ושמע בעלה ואמר ואני - כלומר ואני אהיה נמי כמותיך כיון דאמר הכי אינו יכול להפר נזירות אשתו:

ואמאי נימא דהאי דאמר ואני אנפשיה הוא דאמר - דליהוי נזיר:

אבל הריני נזירה דילה - דקאמרה איהי שעה אחת:

קיימיה - בעל משום לאתפוסי בה דידיה:

אבל לאחר שעה - דכבר חל נזירות עילויה:

אי בעי למיפריה - אמאי אינו יכול להפר אלא כיון דקיימו משום לאתפוסי בה נזירות דידיה קיימו והכא נמי בנדרים כיון דקיים שעה אחת קיים לעולם ושוב לא מצי מיפר:

לא - מהכא ליכא למשמע מינה טעמא דאינו יכול להפר דקסבר כל ואני כמאן דאמר קיים ליכי לעולם [דמי] ותו לא מצי מיפר אבל היכא דלא קיימו אלא שעה אחת וחזר והיפר לה בשעה אחרת תיבעיא לך: