רש"י על נדרים סד:

בשלמא לאביי דאמר - היינו טעמא דרבנן משום דאין ניתרים יפה הכא מודו ליה לרבי אליעזר:

דכיון דאיחצף - כולי האי מעיקרא דאדריה לאביו ולאמו מנכסיו הא איחצף ליה ועומד בחוצפו כדמעיקרא ואי מתחרט ודאי חרטה ופיו ולבו שוין ואהכי מתירין לו בכך: