רש"י על נדרים סב.

אמאי ציערו - ההוא גברא לר' טרפון הא מהפקירא קא אכיל:

וקא סבר היינו דגנבן - להכי צעריה:

אי הכי אמאי ציער ר' טרפון נפשיה - כיון שתפסו כגנב מאי הוה ליה למעבד:

חיה לו לפייסו - בממון: