רש"י על נדרים נז.

מתני' בדבר שזרעו כלה - בקרקע וגדל כגון חטה וכיוצא בה דהיינו גידולין גמורין:

אבל בדבר שאין זרעו כלה - כגון השומים והבצלים שאינו כלה בקרקע אלא שרבה וגדל בגופו:

אפילו גידולי גידולין אסורין - דכגופייהו דמו:

מעשה ידיך עלי - ונתנו לה פירות בשכר מעשה ידיה הואיל ואמר עלי אסור בחילופיהן וט' אבל כי אמר שאיני טועם משמע מהן גופן איני טועם הלכך מותר בחילופיהן ובגידוליהן אם זרעו וצמחו:

שאת עושה איני אוכל עדי הפסח - דאמר הכי קונם עלי מה שאת עושה שאיני אוכל ממעשה ידיך עד הפסח או שאמר קונם שאת עושה שאיני מתכסה מכל מלאכתך עד הפסח:

מותר לאחר הפסח - שהרי לא נדר מכל מה שתעשה אלא עד הפסח:

אפי' אחר הפסח אסור - לאכול ולהתכסות מכל שעושה לעולם שהרי לא קבע בו זמן:

היה עומד באדר ואמר קונם שאת נהנית לי עד הפסח אם תלכי לבית אביך מעכשיו עד החג הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד הפסח: