רש"י על נדרים נ.

הוה גנו בי תיבנא - היו ישנים בין התבן שלא היו להם כרים וכסתות:

קא מנקיט ליה תיבנא מן מזייה - היה מלקט התבן משערו:

אי הוי לי רמינא לך ירושלים דדהבא - אם יהיה לי סיפוק שאתעשר אעשה לך ירושלים של זהב בתי נפש שמצויירת בכל ענייני ירושלים והיינו דאמרינן במסכת שבת (דף נט.) עיר ירושלים של זהב כדעבד ליה רבי עקיבא לדביתהו:

אתא אליהו קרא אבבא וכו' - עבד הכי משום קורת רוח להן דלדידיה לא היה לו אפילו תבן כמו להם: