רש"י על נדרים כב.

במיסקיה - כשעלה לא"י:

איתלוו - עשו לו לוייה:

בני חוזאי - יהודים היו:

א"ל אין ופרע לו בית שחיטה - ונתיירא לומר לו שלא עשה יפה שמא יהרגנו:

כי אתא - עולא לקמיה דרבי יוחנן:

אמר דלמא אחזיקי ידי עוברי עבירה - שאמרתי לו זיל ופרע בית שחיטה:

א"ל יפה עשית - שכך אמרת לו שנפשך הצלת באותו דיבור: