רש"י על נדרים כא.

היה מסרב - שהיה מפצירו לאכול אצלו מעט:

קונם ביתך שאני נכנס - שנדר שלא יכנס לביתו:

וטיפת צונן שאני טועם - שלא לאכול אצלו כלום:

מותר ליכנס לביתו ולאכול קימעא ולשתות הימנו טיפת צונן - אבל לא אכילה מרובה:

שלא נתכוון זה - המסרב אלא לשום אכילה מרובה שיסעוד אצלו הרבה ולשון טיפת צונן לא נתכוון זה שהיא שתיה מועטת: