רש"י על נזיר ג:

ודלמא - מקבל עליו תורת ציפורי מצורע לטבול החיה בדם השחוטה ולשלחן ולעשותן כהלכות צפרי מצורע והך פירכא דפרכינן השתא קא פריך בין לרבי יוחנן בין לר"ל דמכדי צפרים סתם קאמר הא איכא למיחש נמי לצפורי מצורע:

ודלמא נזיר טמא - הוה וקאמר לאיתויי צפורים ולפוטרו הוא במקומו:

כגון שהיה נזיר טהור עובר לפניו - דלאו בר אתויי הוא והלכך כי אמר צפורין לא אמר אלא אדעתא דליהוי נזיר כמותו: