רש"י על נחום ג:יז

מנזריך. שריך והמ"ם יסוד ושורש בתיבה כמ"ם של משמרתך ושל משמעתך ושל מנעליך ופעמים שהיא נופלת ממנה כמו נזיר אחיו (בראשית מט), וכן נזיריה שריה (איכה ד):

וטפסריך. הממונים שלך:

כגוב גובי. כחיילי גובאי גובי, קומלנגשטדי"ץ בלע"ז:

החונים בגדרות ביום קרה. כן דרך הארבה והזבוב החסיל והילק בעת הקור נדבקים בכתלים וכשיבא חום הן נודדים משם והולכים להם כך יגלו כל עמך:

ונודד. ומטלטל:

ולא נודע מקומו אים. איפה הם ואנה הלכו: