רש"י על מועד קטן טז:

אף דברי תורה בסתר - דכתיב בסיפיה דקרא מעשה ידי אומן התורה מעשה אומנתו של הקדוש ברוך הוא:

רב בר אחוה דרבי חייא דהוא בר אחתיה ורבה בר בר חנה בר אחוה דר' חייא [דלאו] בר אחתיה כדאמרינן בסנהדרין:

עייא - כך כינה שמו של ר' חייא לשון גנאי:

ראה מי קורא לך - כלומר צא מכאן:

תא - בוא אלי והדר שלח ליה לא תיתי:

וזה - שליח שני לא ראיתי:

ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו - כי הוא על כרחו בא:

מאי טעמא עבדת הכי - דשנית בשוק:

ביומא דכלה - דרשה שהכל מצויין שם:

מוקים ליה בצדקה - דמיבעי למיעבד בסתר:

מר עוקבא - כתלמיד לשמואל דשמואל גדול בתורה יותר ממר עוקבא:

כי יתבן בדינא כו' - משום דמר עוקבא היה נשיא:

חייקי ליה דוכתיה - מנמיכין לו מקום כשיושב בדין:

כי היכי דמשתמע ליה מיליה - דשמואל רביה בתורה:

איטריד - מר עוקבא בדינא שהיה מחשב בדין ולא אידכר ליה למיזל בתר שמואל:

לא נגה לך - כלומר: לא סגי לך דאזילנא בתרך:

לישרי לי מר בתיגריה - הב לי רשותא למיהדר:

ידע - מר עוקבא:

דנקט - שמואל בדעתיה משום דאזיל בתריה:

מי שמעת שמתא מפומיה - אי שמית לך:

פסיק סידרא - לימד פרשיות:

מכלל דאיכא ראשונים - והלא לא מצינו שאמר דוד דברי אלא במקרא זה דדברי לשון נבואה:

אתה שאול - שנולדת במזלו:

והוא דוד - שנולד במזל שלך:

אבדתי כמה דוד - שהוא צדיק ממך:

שגיון - שגגה היתה לו:

משונה במעשיו - צדיק גמור:

שהקים עולה של תשובה - שהוא שב תחלה ונתן דרך לשבים כדאמרינן בפ"ק דע"ז (דף ד:) לא דוד ראוי לאותו מעשה אלא שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל דוד שמחל לו הקב"ה אותו עון אף אתה חזור בתשובה:

צור ישראל - מושל באדם אני מי מושל בי צדיק מושל בי ומבטלה:

עירא היאירי - הוה מתני לדוד אגב כרי' וכסתות ודוד הוה מתני לרבנן על גבי קרקע:

ראש לג' אבות - שהוא הולך לפניהם לעוה"ב:

מעדן עצמו - כופף עצמו ידיו ורגליו ביחד ויושב לארץ:

בדבר אוריה החתי - נטלו לו מאתים: