רש"י על מועד קטן טז.

שנידה לכבודו - ולא לשם שמים אלא שהתריז נגדו ודאי כיון דתני אין מנודה לרב ודאי לא נידה אלא בשביל כבודו דאי במילי דאיסורא הוי כמי שמנודה לרב דאין חכמה ואין עצה וגו' (משלי כ״א:ל׳) וקתני אין מנודה לרב אבל לכולי עלמא מנודה:

כל אחד מיפר חלקו - מדקתני חלקו אינו מופר:

לא אתו אחריני ושרו - מדקתני חלקו אינו מופר לעולם אפי' שרו ליה אחריני: