רש"י על מיכה ה

ואתה בית לחם אפרתה. שיצא דוד משם שנאמר בו (שמואל א י״ז:נ״ח) עבדך ישי בית הלחמי ובית לחם קרוי אפרת שנאמר (בראשית מ״ח:ז׳) בדרך אפרת היא בית לחם:

צעיר להיות באלפי יהודה. ראוי היית להיות צעיר במשפחות יהודה מפני פסולת רות המואביה שבך:

ממך לי יצא. משיח בן דוד וכה"א (תהילים קי״ח:כ״ב) אבן מאסו הבונים:

ומוצאותיו מקדם. לפני שמש ינון שמו (שם):

לכן יתנם עד עת יולדה. יתנם ביד אויביהם עד בא העת אשר חלה וילדה ציון את בניה ציון אשר החזיקה עתה חיל כיולדה ועכשיו היא קרויה יולדת ורבותינו אמרו מכאן אין בן דוד בא עד שתפשוט המלכות הרשעה ט' חדשים על כל העולם כולו אך לפי פשוטו זהו הצעה שפירשתי:

ויתר אחיו. של מלך יהודה כלומר שאר שבט יהודה:

ישובון על בית ישראל. יתחברו עם שאר השבטי' והיו לממלכה אחת ולא יחצו עוד לשתי ממלכות:

ורעה. ופרנס את ישראל:

וישובו. מן הגליות:

כי עתה יגדל. מלכם:

עד אפסי ארץ. והביאום מנחה אליו בסוסים וברכב:

והיה זה שלום. גמור וקבוע באין הפסק עוד ולא ידמה לשאר התשועות שהיו צרות אחריהן:

אשור כי יבא. הרי כי משמש בלשון אם, אם יבא בארצנו כאשר בא עתה:

והקימונו עליו שבעה רועים. שבעה ושמונה רבותינו פירשו שמותיהן במסכת סוכה ואיני יודע מהיכן למדו:

ורעו את ארץ אשור. וירוצצו כמו (שם ב) תרועם בשבט ברזל:

ואת ארץ נמרוד. היא בבל:

בפתחיה. בשערי מדינותיה:

כטל מאת ה'. שאין בא לעולם ע"י אדם ולא יבקשו פני אדם עליו כך לא יקוה ישראל לעזרת איש כי אם בה':

כאריה בבהמות יער. כך יהי מלכם שליט בכל:

ורמס וטרף. רמס היא דריסת הארי כשהוא רעב ואוכלו במקומו וטרף הוא כשנושא את הטרף למעונותיו בשביל גורותיו ולבאותיו:

והכרתי סוסיך. היא עזרת מצרים שאתם נשענים עליהם להמציאכם סוסים:

והכרתי ערי ארצך. ולא תצטרך לערי מבצר:

והשמדתי עריך. ואשיצי בעלי דבבך וכן (ישעיהו י״ד:כ״א) ומלאו פני תבל ערים וכן (שמואל א כח) ויהי עריך: