רש"י על מנחות צד:

בשלמא למ"ד כמין תיבה פרוצה - היו הדפנות:

היינו דיתבי קנים - דקתני מתניתין כ"ח קנים היו שם שהיה נותן ג' קנים של זהב על הלחם הראשון [האחד] ראשו של קנה על דופן זה וראשו (של) אחר על דופן זה ועל הקנים היה מושיב לחם אחר עד שהם שש חלות זו על זו ומבדילין הקנים בין חלה לחבירתה כדי שלא יתעפשו:

אלא למאן דאמר כספינה רוקדת היכי יתבי קנים - והלא ראשן חדים ואין יכול לישב שם אלא קנה אחד באמצעיתו:

מורשא עביד להו - אצל הראש מכאן ומכאן ומדביק מעט בצק לקבל את הקנים: