רש"י על מנחות פו.

מפני שהוא מוהל שרף - בעלמא ואינו שומן:

לרבי שמעון דמטביל בי' - הוי שמן ואם הביא פסול:

סטכתא - שקורין בלשמ"א:

תניא רבי יהודה [אומר] אנפיקינון - דתני במתני' היינו שמן זית וכו':

שמשיר את השיער - לפי שהוא בוסר ויש בו כח:

של ריח רע - שמן שריחו רע:

מתני' שלשה - לקיטות יש בזית שלוקטין אותו בשלש פעמים ובכל לקיטה יש בו שלשה שמנים:

הזית הראשון - זיתים שלקטן בראשונה:

מגרגרו בראש זית - מניחו להתבשל דנעשה גרגרין בראש הזית באילן. ענין אחר מלקטן בראש הזית בגובה שבאילן במקום שהזיתים קודמין להתבשל תחילה מפני שהחמה זורחת שם תדיר מ"ר ז"ל:

וכותש - אותן הגרגרים:

ונותנן בתוך הסל - כדי שיזוב הצלול שבשמן מעצמו בלא דוחק חוץ לסל והפסולת והשמרים שבשמן נשארין בסל:

זה היה שמן ראשון - שבליקוט ראשון:

חוזר ולוקח - מה שכתש הגרגרים שנשארו בסל טוענו בקורת בית הבד ומוציא שמנו מה שהוא יוצא עכשיו זהו שמן שני:

רבי יהודה אומר - לא היה טוענו בקורה לפי שהיה נטען ביתר והיו השמרים יוצאין ומתערבין בשמן אלא באבנים טוענו ומה שיוצא עכשיו זה היה שמן שני:

חזר וטחן - הגרגרים וטענן בקורה ומה שיוצא זה שמן שלישי:

מגרגרו בראש הגג - אותם זיתים אין מתבשלין כל צורכן באילן אלא שוטחן בראש הגג בחמה כדי לרככן כך שמעתי. ענין אחר מרבותינו ז"ל מגרגרו בראש הגג כלומר מלקט זיתים שבאמצע האילן שאינן בראש הזית כלומר אותן שיכול לעמוד בראש גגו ונוטלן שאותן אין מתבשלין במהרה כמו אותן שבראש הזית והאי דאמר בראש הגג לסימנא קאמר:

הזית השלישי - לוקט זיתים התחתונות לפי שאין החמה זורחת עליהן תדיר אין מתבשלין יפה ומאחר בלקיטתן ומשום הכי עוטנן בבית הבד מניחם במעטן עד שילקו שיתרכך קליפתן וישתנו מראיהן ומנגבן בראש הגג שכשיהיו ביחד במעטן בדוחק יצא מהן מוהל ונושרו:

גמ' מגרגרו תנן - שמניח הזית עד שנתבשלו הגרגרים כל צורכן:

או מגלגלו תנן - דהיינו נמי שמניחו באילן עד שנתבשלו יפה כגון ביצה מגולגלת (עוקצין פ"ב מ"ו):

שמן זית - דכתיב בקרא שמן זית זך כתית (שמות כז):

מזיתו - שיהיו הזיתים באילן עד שיהיה בהן שמן:

תמרה - כשעושין אותו גרוגרות:

רבי יהודה אומר לא היה טוחנו - לזית ראשון אלא כותשו:

כותש - דקתני במתני' מני ר' יהודה היא תוך הסל דקתני במתני' אתאן לרבנן דברייתא ת"ק דר' יהודה:

האי תנא - דמתני' סבר לה כר' יהודה בחדא בכותש ופליג עליה בחדא בתוך הסל:

מתני' השני שבזית ראשון הראשון שבזית שני שוין - ואע"ג דשני שבראשון וראשון שבשני שוין למנחות אפ"ה לא אתי בשני שבראשון למנורה דהא אמרינן בגמ' דלמנורה בעינן כתית ולא היה כתית אלא ראשון שבכל זית (דמתני' דכותש ר"י היא):