רש"י על מנחות עד.

ואיפוך אנא - דאימא נדבתו נקמצת ולא חובתו:

מסתברא נדבתו הוה ליה לרבויי - שיהא לה דין חביתין שאינה נקמצת משום דדמיא לחביתין:

שכן נדבתו תדירה - שיכול להתנדב בכל יום כחביתין שבאין בכל יום:

ולא חטי - נדבתו וחביתין אין באין על חטא:

ובסים ריחיה - שנדבתו וחביתין בלולין בשמן ולבונה וריחו נודף מה שאין כן במנחת חוטא. ע"א דבזה ובזה כתיב ריח ניחוח לאפוקי מנחת חוטא שאינה תדירה ובאה על חטא ואינה בלולה בשמן ואין כתיב בה ריח ניחוח: