רש"י על מנחות מב.

אין לה שיעור למעלה - דכמה דבעי ליהוי ארוך:

ויש לה שיעור למטה - דמשולשת ד' בעינן אבל בציר מהכי לא והדקתני משהו דבמשהו נמי מתכשרי גרדומי:

וצריך לפרודה כי צוציתא דארמאי - כבלורית של עובדי כוכבים דבוקות מלמטה ופרודות מלמעלה:

על הקרן - על שפת חודה של קרן:

גדיל - חוט עבה וחזק בבגד תחילה כדי שלא יהא נוח ליקרע. ל"א גדיל אלו הן חוטין שבשפתי שני הצדדים וקורין אוריל"ש:

שתהא נוטפת על הקרן - שתהא תולה ומכה על הקרן כלומר כשיגביהנה למעלה מן השפה כדי שתהא תולה ונוגעת התלויה בקרן:

שירחיק מלא קשר גודל - צריך שיגביהנה מן השפה מלא קשר גודל שיעור הציפורן עם בשר עד פרק ראשון:

ואיצטריך דרב פפא - דאמר לעיל ארבעה בתוך שלשה דמשמע שלא יגביהנה יותר מג' אצבעות:

וכמה דקריב לשפה טפי מעלי - ואפילו בחודה של שפה ליתכשר:

דסתר ובצר ממלא קשר גודל - דנסתר ונרחב [הנקב] וירד [הגדיל] למטה עד שעמד בציר ממלא קשר: אי נמי נסתר הבגד מלמטה שקורין אנפיליי"ר עד שנפחת מן השפה עד הנקב ממלא קשר גודל:

בשעת עשייה [איתמר] - דרבי יעקב ואנא נמי בשעת עשייה [הוה] מלא קשר גודל:

איכסף - רב סמא:

א"ל - לרב סמא:

חד מינייהו - מבני ארץ ישראל ורבינא מא"י הוה:

ועייף להו - כופל לה קודם שיתלם בציצית:

ומעייל להו בגלימא - מכניס הכפל בנקב הטלית:

ואביק להו מיבק - עונבן שחוזר ומכניס שתים הראשים בתוך הכפל ותלויין בעניבה בטלית דהכי דריש גדיל שנים גדילים תרתי משמע שהן ד' חוטין ואחר כך כופלן לשמנה:

רמי ח' - חוטין דכתיב גדילים לרבות עוד שנים גדילים דהוו תמניא חוטין. כך קבלה מרבינו יעקב הזקן דמסכת יבמות:

דאינהו שיתסר - לאחר שהכניסן בטלית כופלן והן שיתסר:

כדידן - מכניס ד' חוטין ואחר כך כופלן לשמונה:

רמי חוטין - היה מטיל ציצית לטליתו:

ציצי - ליגלג:

אין צריכה ברכה - בשעת עשייה:

מאי רומיא - מאי קושיא:

כל מצוה שכשירה בעובד כוכבים בישראל אינו צריך ברכה - דאין יכול לומר אשר קדשנו דהא עובד כוכבים נמי כשר בה. מפי המורה:

רופא - מוהל:

ואל ימול כותי - לפי שמל לשם הר גריזים כדמפרש התם במסכת ע"ז (דף כז.):

מידי הוא טעמא - דמקשי רב חסדא:

אלא לרב רב מיפסל פסיל - מילה בעובד כוכבים הלכך איכא למימר דרב חסדא לא קשיא אלא לרב:

ואתה את בריתי תשמור - לנימול כמותך אני מוסרו:

המול ימול - קרי ביה המל ימול:

סוכה מסייע ליה - לרב חסדא:

סוכה מכל מקום - מפרש בפ"ק דמסכת סוכה: