רש"י על מעילה ב.

ואי זו היא שלא היתה לה כו' שנשחטה חוץ לזמנה וכו' - וה"ה לכל הני דתנא ברישא שחטה בדרום או בלילה שלא היה להן שעת היתר לכהנים. והיינו טעמא דנקיט הני תרין דחוץ לזמנו וחוץ למקומו טפי מכל הני דתנא ברישא דמועלין בהן דהני תרי איתקוש אהדדי ומחד קרא נפקי במס' זבחים (דף כח.) מואם האכל יאכל וגו':

ושקבלו פסולין וזרקו את דמה - בטמאין מיירי ובקרבנות יחיד דלא הותרה בהן טומאה:

ושקבלו פסולין - בעלי מומין וה"ה נמי דתני ברישא להא: