הניחא למאן דאמר - התם (יומא דף סז.) איברי שעיר של יום הכפורים מועלין בהן אע"פ שנעשית מצותן משום דכתיב אל ארץ גזירה שפיר להכי לא גמיר מתרומת הדשן דהוי תרומת הדשן ושעיר המשתלח שני כתובין הבאין כאחד:
אלא למ"ד נהנין - דמפיק ליה ממדבר:
מאי איכא למימר - נגמר מתרומת הדשן דלא הוו שני כתובין וכו':