רש"י על מגילה ו.

כי שכיב איניש הכא - כשמת אדם גדול בבבל:

ספדי ליה התם - בטבריא:

ששך - בבל בחילוף א"ת ב"ש:

ושם לו ברקת - יצא לו שם בטבריא:

וכי מסקי ארון - של מת מבבל לקוברו בטבריא:

אמרו הכי - הספדנין קורין בשווקים בלשון הזה שיצאו לקראת המת:

אוהבי שרידים - אוהבי ישראל:

יושבי רקת צאו וקבלו הרוגי עמק - מתי בבל העמוקה: