רש"י על מגילה כז.

וישרף את בית ה' ואת כל בית גדול - בנבוזראדן כתיב:

תסתיים - יש סימן:

מותר לעשות בית המדרש - אלמא בית המדרש הוי בית גדול:

דיעבד - שמכרוהו כבר כדקתני מכרו תורה ומשום הכי מותר ליקח בדמיו ספר תורה שאם לאו מה יקחו מהם כי קא מיבעיא לן למכור לכתחילה לכך:

חומשין - ספר תורה שאין בו אלא חומש אחד:

אבל לא נביאים וכתובים במטפחות ספר תורה - שמוריד המטפחות מקדושתן:

במטפחות של חומשין - דקא מעלי להו למטפחות:

אבל במטפחות ספר תורה לא - אלמא אין משנין לכיוצא בה אלא למעלה הימנה:

אימא סיפא ולא חומשין במטפחות של ספר תורה - דהא ירידה היא:

וקא מותיב דפא אחבריה - דף נגלל על חבירו:

משום פשיעותא - שמא משימכור שוב לא יקנה ומתוך כך יפסדו הדמים:

כי קאמרינן דמנח לאיפרוקי - שכתוב כבר החדש בבית הסופר ואינו מעוכב אלא לתת לו דמים:

אלא ללמוד תורה - להתפרנס בו כשלומד תורה וקס"ד דה"ה לקנות ספר תורה:

שאינו צריך לו - שיש לו אחר:

אינו רואה סימן ברכה לעולם - באותן הדמים:

שמכרו והותירו - מכרו אחד מן הקדושות הללו ולקחו ממקצת הדמים קדושה מעולה והותירו מהן:

אבל גבו - מעות מן הצבור לצורך ספר תורה וקנאוהו ונותר בידן מן הדמים מותר להורידן שהרי עדיין לא באו לשימוש קדושה חמורה:

שלא התנו - על מנת לעשות רצוננו מן הדמים:

לדוכסוסיא - מפרש לקמן:

כי התנו מאי הוי - הא דמי קדושה הן:

וטעמא דהתנו - כשגבו לעשות רצוננו וחפצנו ממותר הדמים:

פרשא דמתא - בני העיר שוכרין אדם רוכב סוס שיהא להן מזומן לשולחו בשליחות למושל העיר כשיצטרכו:

נותנין - אותה לגבאי אותה העיר כדי שלא יחשדום בפוסקים ואינן נותנין:

וכשהן באים - וחוזרים למקומן תובעים אותן מן הגבאים ומפרנסין בה עניי עירן: