רש"י על ויקרא יח:יז

ערות אשה ובתה. לֹא אָסַר הַכָּתוּב אֶלָּא עַל יְדֵי נִשּׂוּאֵי הָרִאשׁוֹנָה, לְכָךְ נֶאֱמַר לֹא "תִקַּח" — לְשׁוֹן קִיחָה, וְכֵן לְעִנְיַן הָעֹנֶשׁ, אֲשֶׁר "יִקַּח" אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּה — לְשׁוֹן קִיחָה, אֲבָל אָנַס אִשָּׁה מֻתָּר לִשָּׂא בִּתָּהּ (יבמות צ"ז):

שארה הנה. קְרוֹבוֹת זוֹ לָזוֹ:

זמה. עֵצָה, כְּתַרְגּוּמוֹ עֲצַת חֶטְאִין, שֶׁיִּצְרְךָ יוֹעֶצְךָ לַחֲטֹא: