רש"י על קידושין פא:

תיב שפיר - שב כהוגן שלא תמאיסנו:

הבו לי כסא - מזגו לי כוס:

אכמר - שוטי"ר (טושי"ר: להשתעל) בלע"ז:

שדא ביה כיחו - השליך בתוכו את כיחו ליחה היוצאה מן הריאה:

נחרו ביה - גערו בו:

שקא - הוא החזיק עצמו כמת:

שקא - הלקיח כמו שקל:

שמעו דקאמרי פלימו קטל גברא - השמיעו לאנשי ביתו קול יוצא מבחוץ ואומרים פלימו קטל גברא:

ערק - פלימו כסבור שבאים עליו נוגשי המלך להורגו:

טשא - נחבא בבית הכסא חוץ לעיר:

חזייה - שטן לפלימו דמצטער:

מאי טעמא אמרת הכי - למה הורגלת לקללני:

אלא היכי נימא - לדחותך מעלי שלא תחטיאני: