רש"י על קידושין מג.

ניליף מיניה - ממעילה:

מה מכירה - אינה מתקיימת אלא ע"י אחר הגנב מוכר והלוקח לוקח:

אף טביחה - אפילו טבחה שליח נתחייב הגנב בתשלומי ד' וה':

או מכרו - לרבות אפילו שליח:

תחת השור תחת השה - דחד מינייהו יתירה הוא ודרוש לרבות שאם מינה שליח תחתיו לטבוח חייב הגנב:

מאי איכא למימר - נילף מיניה דיש שליח לדבר עבירה:

הוא ולא שלוחו גרסינן:

ולמ"ד אין מלמדין - ולית לן למילף ממעילה וטביחה דיש שליח לדבר עבירה ומסברא אין שליח דאית לן למימר דיש לו לשמוע דברי הרב והני ההוא ההוא מאי דריש בהו:

למעוטי שנים אוחזין וכו' - שפטורין מחטאת דשחוטי חוץ:

ההוא ולא אנוס - דההוא משמע שיהא בהוייתו וביישוב דעתו:

קסבר שני כתובים הבאים כאחד מלמדים - ויליף ממעילה וטביחה דיש שליח לדבר עבירה והני ההוא דריש להו חד למעוטי שנים אוחזים וחד למעוטי אנוס ולית ליה דרשה דהוא ההוא:

מכלל דת"ק כו' - בתמיה:

אלומי אלמוה למילתא - דעדות כשעשה הדבר ע"י השליח:

דינא רבה ודינא זוטא איכא בינייהו - לשמאי מיחייב בדינא רבה בעונש גדול ולת"ק לא מיענש כולי האי כהורג עצמו אלא כגורם:

ואדוני יואב - זהו מרד שקראו אדון בפני המלך:

אם ת"ל - דהאי חייב דקאמר שמאי בדיני אדם קאמר ויליף ממעילה וטביחה וקסבר שני כתובים הבאים כאחד כו' אפ"ה מודה הוא באומר כו' הואיל ונהנה שליח זה:

שליח נעשה עד - בין לקידושין בין ששלח ממון לבעל חובו מצטרף שליח עם עד להיות שנים או אם שניהם שלוחים היו ביחד שניהם מעידים בדבר:

ה"נ דלא הוו קידושי - הרי ראו וכי אמרינן בסנהדרין (דף כט.) צריך שיאמר אתם עדיי ה"מ בעדי הודאה שפעמים שאדם מודה לתובעו מנה ואומר הדין עמך מפני שרוצה להשתיקו מעליו עד לאחר זמן ואע"פ שאינו חייב לו כלום לפיכך אין השומע יכול להעיד בפני הודה עד שיאמר אתם עדי אבל בעלמא לא:

אלומי אלמוה למילתא - דעדות כשעשה הדבר ע"י השליח:

הוא דאמר - רב:

שליח ועד אחד - יכולין להעיד על הדבר:

איפוך - דב"ה לב"ש:

מתני איפכא - לפלוגתא דאמוראי:

והלכתא שליח נעשה עד גרסי':

הן הן עדיו - דשליח נעשה עד:

וכן בגרושין - אם שלח גט לאשתו ע"י שנים: