רש"י על כתובות פא.

מאן שמעת ליה דאית ליה מדרש כתובה - שדורש לשון הכתובה שכתוב בה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי דמינה דייקת לא ניתנה כתובה לגבות מחיים דהא אינה יכולה לינשא לאחר:

ב"ש היא - ביבמות בפרק האשה שהלכה דקאמרי ב"ש והלא מספר כתובה נלמד לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי והואיל והיא נישאת ע"פ עצמה שבאה ואמרה מת בעלי אף כתובתה גובה ע"פ עצמה:

ושמעי' להו לב"ש - שמי שיש לו שטר חוב על חבירו הוא מוחזק בנכסי הלוה יותר ממנו:

כגבוי דמי - והנכסים בחזקתה הלכך מינה קא ירית: