רש"י על כתובות עט.

א"ל - רבא לרב נחמן כשקרע אותו שטר היכי סמכת בהא אדשמואל וקרעת ליה:

טעמא מאי - אמר שמואל אקרענו:

דלא שביק איניש נפשיה כו' - ולא גמר להקנותו אלא בעוד שהוא דואג מאחרים שלא יחזיקו בהם:

ה"מ - בנותנתן לאיש נכרי איכא למימר דלא גמרה ואקניא:

אבל לברתה יהבה לה - מתנה חלוטה: