רש"י על כתובות עד.

במלוה - שמחל לה מלוה שחייבת לו ואמרינן בקידושין (דף ו:) דאינה מקודשת דמשום דמשעה שלוותה ניתנה להוצאה וברשותה קיימא והשתא לאו מידי יהיב לה:

צריכה הימנו גט - ואפילו הטעתו בתנאי דאין אדם עושה בעילתו זנות: