רש"י על כתובות סז:

שבאו לינשא - משל צדקה דאמרינן לקמן אשר יחסר לו זו אשה:

משל עופות - שדמיהן יקרים והוא היה מעונג:

בליטרא בשר - שהיה בשר ביוקר והיה צריך בשר בדמי ליטרא מעות:

כפר קטן היה - ואין המותר נמכר:

אמטולתיה - בשבילו והיינו רבותא ולעולם במשקל ליטרא בשר קאמר:

ההוא דאתא - עני המבקש פרנסה:

במה אתה סועד - מה אתה רגיל לאכול בסעודתך:

בעתו - הכל לפי מה שהוא צריך כל יחיד ויחיד לפי לימודו:

אמר רבא מאי דקמא - מה דבר זה שאירע לפני עתה שלא הייתי רגיל בכך שבאת זו לכאן ותרנגולת ויין ישן בידה:

נענתי לך - דברתי יותר מדאי:

אין לו - משלו:

ואינו רוצה להתפרנס - משל צדקה:

יש לו ואינו רוצה להתפרנס - משלו אלא משל צדקה ומסגף עצמו ברעב:

שתזוח דעתו עליו - יגבה לבו לומר דעתם לחזור ולגבות הימני הואיל ותבעוני משכון אין זו אלא הלואה ויטול בלא בושת שיאמר אין לי משכון והם יאמרו טול בלא משכון:

צינורא דדשא - חור שבמפתן וציר הדלת סובב בו:

ההוא יומא - אותו היום שנתן העני לבו לדעת מי נותנם לו:

כיון דחזא - העני:

אנא שכיחנא בגו ביתא - ועניים מוצאין אותי לפיכך זכותי גדול:

ומקרבא הנייתי - הנאתי מזומנת שאני מחלקת לחם ובשר ומלח אבל אתה נותן מעות לעניים והם טורחים וקונים סעודה:

מאי כולי האי - למה להם לברוח ולכנס לתנור:

היא מוצאת - והיא שלחה וגו' אע"פ שבאתה לישרף לא גילתה הדבר אלא אם כן יגלה הוא ואם לא יגלה נשרפת:

עייפינהו - כפלינהו:

סיאנקי - שם מקום:

זוודאי קלילי - צידה קלה הכינותי לדרך רחוקה שאני יוצא לה:

ומצלי עיניה - ומטה עיניו כלפי אחוריו לראות שלא יבא רמאי ויתירה שעושה עצמו עני והעניים באים ומתירים אותם: