רש"י על כתובות סה.

אין ב"ד פוסקין יינות לאשה - שהיין מרגילה לתאות תשמיש:

רגילה שאני - כיון דאינו חידוש לה כבר דשה בו ואינו מזיח לבה:

לציקי קדרה - להטעים תבשיל:

תובעת בפה - תשמיש:

ויבאו אל ביתם - והדר וידע אלקנה את חנה:

חומא - זה שמה:

שופרזי - גביעים ארוכים שקורין מדירני"ש [פליידרי"ן]:

כי האי - כמדת אמתי וזרועי:

תבעה לבת רב חסדא - תבע את אשתו לתשמיש:

בקולפי דשידה - במנעול של ארגז:

קטלת לך תלת - שכבר ניסת לג' ומתו כדאמר ביבמות בפ' הבא על יבמתו (יבמות דף סד:):

למיקטל אחרינא - שבאת להראות יופיך שיקפוץ איש עליך:

לחברך ולחברורך - שלא אתבזה על הבריות מכבודי הראשון לא בפניך ולא בפני חביריך:

מפץ ומחצלת למה לה - הרי עור שטוח על מטה טוב מן המפץ ומשני באתרא דמלו פוריא בחבלי במקום שאין רגילין לעשות שטיח עור למטה אלא סירוגי חבלים:

ומבגר לה - מצערי לה ומזקינין אותה לשון בוגרת:

אי דאורחה - דרך בנות משפחתה:

אורחיה - דרכו לישן על כרים וכסתות ואנן קיימא לן עולה עמו:

כי אזילנא - ואני משרה אותך על ידי שליש שקילנא להו בהדאי:

וכי אתינא - ותשכבי עמי מייתינא להו:

ושקלת לדידי - מפץ שלי או אם אקנה כר וכסת משלי: