רש"י על כתובות נג.

או הב לה כתובה - דתקנו קבורתה תחת כתובתה וסבר למימר תחת מנה מאתים שתקנו לה חכמים:

תנינא - אני שונה שאין לארוסה שמתה משפט כתובה דהיינו קבורה:

לא אונן - ליאסר בקדשים:

ולא מיטמא לה - אם כהן הוא דלאו שארו היא:

ולא מיטמאה לו - אינה חייבת ליטמא לו ואע"פ שמצוה להתעסק בששה מתי מצוה האמורים בפרשת כהנים (ויקרא כא) דכתיב לה יטמא מצוה זו אינה מהם דלאו שארו היא אבל אם רוצה היא ליטמא אינה מוזהרת מליטמא אפילו כהנת דבני אהרן כתיב ולא בנות אהרן:

אינו יורשה - נדוניית בית אביה דלא תקון ירושת הבעל עד שתכנס לחופה או שתמסר לשלוחים:

מת הוא - בחייה:

גובה כתובתה - מנה מאתים ותוספת אם כתב לה: