רש"י על כתובות נב.

ואביי מתרץ לטעמיה - למימר לאו תנאי היא אלא דכ"ע כוותי קיימי וכן רבא מתרץ לטעמיה:

דחייב לפדותה - שהרי אני קורא בה בין בתחלת התנאי בין בסוף קיומו ואהדרינך למדינתך ואע"ג דאיסור דבר אחר גרם לה אהדרינך למדינתך הוא:

ממזרת ונתינה לישראל אין חייב לפדותה - שאין אני קורא בה לא בשעת התנאי ולא בסופו ואותבינך לי לאינתו:

מדיר אשת כהן נמי - כהן שהדיר את אשתו נמי שתנאי הראשון ואהדרינך למדינתך הוא ואפשר לו לחול בשעת התנאי ואפשר לו לקיימו בסופו חייב לפדותה דהיינו כאלמנה לכ"ג: