רש"י על כתובות מה.

הוציא עליה שם רע - שכנסה משבגרה ולא מצא לה בתולים ובא לב"ד:

הוא אינו לוקה - אם כיחש:

ואינו נותן מאה סלע - דכי כתיב ויסרו אותו מלקות וענשו אותו ממון בנערה כתיב וזה עקימת שפתיו גורמין לו ליענש כדמתרץ לקמן ועקימת שפתיו בבוגרת הואי:

היא - אם אמת היה:

וזוממיה - עדים שהיו מעידים על זנותה ונמצאו זוממין:

מקדימין לבית הסקילה - כלומר ישכימו בבוקר לשם כי אין להם נס והמלטה מן המיתה הזאת: