רש"י על כתובות לב:

תחת תחת גמר - וגזירה שוה מופנה היא ולמדין ואין משיבין:

אפי' תימא - ההיא דמכות באחותו נערה וכשהתרו בו דאיכא ממון ומלקות ואשמעינן דלקי ולא משלם ומתניתין דכתובות בשלא התרו בו דליכא מלקות:

וסמיך ליה ארבעים יכנו - דהיכא דאיכא שתי רשעיות ניעבד ביה הכאה:

בפירוש ריבתה - לקמיה מפרש היכא:

שלא השם המביאו לידי מכות כו' - המקרא המביאו לידי מלקות אינו מביאו לתשלומין מלקות מלא תענה תשלומין מכאשר זמם וכיון דשני שמות הן חייב על שניהם:

נימא כל הלוקה אינו משלם - ונידייניה במלקות מאי שנא ממון דפשיטא להו:

יד ביד - דסמיך ליה לא תחוס עינך נפש בנפש וגו':

כן ינתן - כאשר יתן מום באדם וגו':

מאי טעמא לא אמר כעולא - דגמר גזירה שוה לעונשו ממון ולא מלקות לכל חייבי ממון ומלקות:

אם כן - דפטרת בא על אחותו ממלקות בטלת לאו שבה שעונש לאו במלקות: