רש"י על כתובות לב.

בושת ופגם - דגבי קנס הוא דבעינן נערה אבל בושת ממונא הוא:

ופגם - כאילו היא שפחה נמכרת בשוק כמה פיחתה מדמיה להשיאה לעבד שיש לרבו קורת רוח הימנו כדלקמן (כתובות דף מ:) והא בבוגרת נמי איתא:

בשוטה - שאין לה בושת ודמים למכור בשוק נמי אין לה:

והא איכא צערא - דהכי תנן במתניתין המפתה נותן בושת ופגם וקנס מוסיף עליו האונס שנותן את הצער:

במפותה - דאין לה צער כדאמרי' לקמן בפירקין (כתובות ד' לט:) פקחות שבהן אומרות מפותה אין לה צער: