רש"י על כתובות כב:

לא עבד שמואל עובדא בנפשיה - פעם אחת אמרה לו אשתו כן ונתנה אמתלא לדבריה ופירש הימנה עד שטבלה:

לא תצא - ולקמיה פריך תרי ותרי נינהו:

שבאו עדים - שאמרו לא מת:

באשם תלוי - בא על ספק כרת:

לאחד מעדיה - שאמרו מת דאין אשם תלוי אלא למי שלבו נוקפו וזה אומר ברי לי:

באומרת ברי לי - אין לבי נוקפי שברי לי אילו היה קיים היה בא:

תרגמה - להא דר' יוחנן:

בעד אחד - ולאו שנים איתמר אלא עד אומר כו' ועד אומר כו':

הימנוהו רבנן כבתרי - לומר מת כדאמרינן ביבמות בהאשה מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה הקלתה עליה בתחלתה:

אפי' לכתחלה נמי - תינשא:

דרב אסי - ביבמות בפ' שני:

תרוייהו באשת איש קא מסהדי - שניהן מעידין שאשת איש היתה:

מיתה אינה יכולה מכחשתו - אם יבא בעלה אינה יכולה לומר מת אתה הלכך אי לאו דברי לה שמת מירתתא ולא מינסבא:

גירושין יכולה מכחשתו - אם יבא ויאמר לא גירשתיך היא תאמר גירשתני הלכך אי שרית לה סמכה אהכחשה ומינסבא על פי עדים הללו מספק ולא מירתתא למידק שפיר:

עכשיו מת - היום:

ליכא לברורה - אם אמרו טבע במים או אכלו ארי אין אנו יכולין לברר הדברים הלכך לכתחלה לא תינשא ואם ניסת לא תצא כרבנן וכשניסת לאחד מעדיה:

אחזי גיטיך - דבשעתא פורתא לא מהימנא למימר אירכס לי:

הרי זו לא תנשא - לאחר: