רש"י על כתובות כב.

שנאמן לאסור את בתו - כשהיא קטנה או נערה שבידו לקדשה כדאמרי' בפ' נערה שנתפתתה מנין שאם אמר קדשתיה לפלוני שהוא נאמן לאוסרה על הכל:

את בתי נתתי - אלמא בדידיה תליא נתינה והימניה קרא למימר הכי:

הזה למה לי - כיון דלאו להפה שאסר מיבעי ליה: